איך לשפר ביטחון עצמי
17/7/2010
אתה רוצה להתקדם, רוצה לעשות, רוצה חיים טובים, רוצה להגשים את עצמך, רוצה להיות עם חברים, לצחוק, להתבדח, להשתולל, להשתטות, להשתעשע, לעשות מה שבא לך, להגיד את מה שיש לך להגיד, להביע את עצמך ואת דעתך, כי יש לך דעה משלך, להתחיל עם בחורה, כי גם לך מגיע..... אך משהו עוצר אותך מלעשות זאת!
"מה זה הדבר הזה?" אתה שואל את עצמך. "למה זה קורה לי?" "למה אני לא יכול להיות כמו האחרים?" "למה אני נשאר מאחור, מוותר לעצמי, מתכווץ, נמנע, מתרץ תירוצים כאילו לא בא לי, כאילו לא מעניין אותי, כאילו לא בשבילי?"
"למה?"
"מה המיוחד בי?" "מאיפה בא לי הדפקט הזה?" "למה אני כזה כישלון?" "למה אני נשאר מאחור?" "למה אין לי ביטחון עצמי?"
אלה הן חלק ממחשבות של חוויית חוסר ביטחון. הקול הפנימי הביקורתי, אשר כל פעם מחדש מרתיע אותנו מלעשות, או ליזום, או להגיד, או לקדם או לבלוט וכו'. הקול הפנימי, אשר מתריע בנו וקורא לנו להמנע, כי זה עלול להכשל, כי מה אם זה לא יצליח, מה אם זו טעות, מה אם יצחקו עלי, מה אם יגידו לי לא, מה אם אני אהפוך לבדיחה, מה אם יביישו אותי ברבים, וכו'.
קול זוועתי.
כתוצאה מכך, מגיע התיסכול וחוסר האונים, ולאחר מכן, הרמת ידיים, כניעות וקבלת גזר הדין, אשר מגיעה בצורה של: "זה האופי שלי." או: "ככה נולדתי." או: "זה תורשתי. זה משפחתי. זה בגנים. גם אבא/אמא שלי עם אותו אופי."
לא נעים. לא מקדם. לא תורם לאנושות. לא משפר את ההרגשה.
ובכן, החדשות הטובות הן שאפשר לשנות הכל!
אפשר להשיג הכל ולהגיע לכל מה שרוצים. התנאים הם: רצון ללמוד, אמונה שזה אפשרי לנו, והרבה נחישות.
ברגע שאנחנו מבינים שהכל אפשרי, ובוחרים באמונה הזאת, אכן הכל יהיה אפשרי.
אז מה בכל זאת מונע מכל כך הרבה אנשים לבחור בזה?
העבר!
כן. העבר. העבר כבר עבר ממזמן, אך בתת המודע נשארו שאריות ממנו. השאריות האלה באות בצורה של אוטומים כגון אלה שהוזכרו בפתיח של מאמר זה. והשאריות האלה יוצרות תחושה פיקטיבית שכביכול אנחנו לא יכולים לעשות משהו, או אנחנו לא מספיק שווים כדי לעשות משהו. אך המציאות איננה כזאת, כי כולנו יכולים, וכולנו מסוגלים.
בעברנו חווינו כישלונות, חווינו תסכולים, חווינו פחדים, חווינו חוסר אונים, חווינו בושה, חווינו אשמה ועוד תחושות לא נעימות. חלקן אפילו לא באמת קרו, אלא אנחנו פירשנו אותן ככאלה.
גם אם בחרנו בפרשנות לא אפקטיבית, עדיין הפרשנות נתקעה בתת המודע, וכל פעם שחוזרים לסיטואציה באותו סגנון, עולה הפרשנות הישנה.
אפשרויות חדשות המייצרות ביטחון עצמי
על מנת לשנות את האוטומטים הישנים, הקיימים בתת המודע, עלינו להגיד לעצמנו שמחשבה ספציפית זו אינה אפקטיבית יותר. היא שירתה אותנו בעבר, אך כיום היא רק תוקעת אותנו, ומונעת מאיתנו להתקדם. ובמקומה נבחר מחשבה/אמונה חדשה.
לדוגמא: אם פעם חשבנו שבלי תואר, אי אפשר להתקדם בחיים, היום ברור שאפשר להתקדם באופן משמעותי ללא תואר. אנשים רבים עשו מיליונים בלי תואר.
אם פעם חשבנו שאנחנו לא שווים מספיק, שאחרים שווים יותר, ולכן הקטננו את עצמנו, עכשיו נאמץ אמונה חדשה שאנחנו שווים לכולם, כי כל בני האדם שווים, ולכן נגדיל את עצמנו. וזה אומר שתמיד נקפיד על שפת גוף פתוחה, זקופה, משוחררת, שרירים רפויים, ידיים זזות יותר (ולא יד בסנטר, או בפה, או בזקן, או בשיער), עיניים פקוחות עם מבט קדימה (ולא למטה או לצדדים). נחייך הרבה, נהיה יותר אנרגטיים.
אם פעם חשבנו שאנחנו לא טיפוסים יוזמים, או חברותיים, אז דוקא נשתתף יותר בארועים, ודוקא ניזום יותר. בהתחלה זה ירגיש מעושה ומזוייף. זה ירגיש "לא אני", אך ככל שנקפיד לעשות זאת שוב, בכל פעם כזאת היכולת החברתית שלנו תשתפר.
אם פעם חשבנו שצריך להיות עשיר בשביל להצליח, הפעם נשנה אמונה זו, ונחליט שאין צורך בעושר כדי להצליח. מספיק שיש אמביציה, תחושת ייעוד, מכוונות למטרה, שפת גוף אפקטיבית, קצב מוגבר, נוכל להתגבר ולצמוח מכל אתגר.
זה המקום לומר, שאם רק תקראו את המאמר ולא תעשו לפחות צעד אחד חדש לעבר מטרתכם - שום דבר חדש וטוב לא יקרה. לכן, חובה לעשות את הצעד הראשון, כי הצעד הראשון הוא כמו כדור שלג. ברגע שהוא מתחיל להתגלגל במדרון, הוא ממשיך להתגלגל, ואפילו ללא מאמץ כלל וכלל. ותאמינו לי שכדור השלג מחייך בעודו מתגלגל...:) .
וזה מזכיר לי שכל פעם שאני אומרת לעצמי: "הפעם אני אעשה רק חלק מהכלים", אני אף פעם לא עומדת בהבטחה זו. כי כשמתחילים, אנחנו בתוך הקצב והאנרגיה המתאימה, וזה נותן לנו חשק להמשיך ולעשות עוד, מסכימים איתי?
גם אם קיים פחד מכישלון, בכל זאת תעשו!!!
גם אם קיים פחד מכישלון, בכל זאת תעשו!!!
גם אם קיים פחד מכישלון, בכל זאת תעשו!!!
מקסימום זה יצליח!
גם אם קיים פחד שאולי זה לא הדבר הנכון לעשותו, בכל זאת תעשו, כי יותר גרוע לא לעשות בכלל מאשר לעשות ולגלות שזה לא הדבר הנכון. מכיוון שכאשר אתם מגלים מהו הדבר הלא נכון, אתם כבר יכולים לדעת מהו הדבר הנכון, ואז הכל זורם והדרך פתוחה לכל כך הרבה דברים טובים ומרגשים. וזה נקרא ביטחון עצמי. הגיוני, לא?
עדנה מימון/ טריינר ב-NLP, מאסטר ב-NLP, מאסטר קאוצ', מאסטר בתרפיית קו הזמן, מאסטר בהיפנותרפיה, לטיפול ברגשות שליליים וטיפול בטראומות, חרדות, פחדים, פוביות, ושינוי בשיטת פסיכומטפוריקה לשינוי רגשי והתנהגותי. מנהלת את: מכללת אמביציות. מנחה סדנאות לניהול ושליטה בכעסים, שיפור הזוגיות, סדנאות ביטחון עצמי ומורה לNLP מטעם ממציא ה NLP.
"מה זה הדבר הזה?" אתה שואל את עצמך. "למה זה קורה לי?" "למה אני לא יכול להיות כמו האחרים?" "למה אני נשאר מאחור, מוותר לעצמי, מתכווץ, נמנע, מתרץ תירוצים כאילו לא בא לי, כאילו לא מעניין אותי, כאילו לא בשבילי?"
"למה?"
"מה המיוחד בי?" "מאיפה בא לי הדפקט הזה?" "למה אני כזה כישלון?" "למה אני נשאר מאחור?" "למה אין לי ביטחון עצמי?"
אלה הן חלק ממחשבות של חוויית חוסר ביטחון. הקול הפנימי הביקורתי, אשר כל פעם מחדש מרתיע אותנו מלעשות, או ליזום, או להגיד, או לקדם או לבלוט וכו'. הקול הפנימי, אשר מתריע בנו וקורא לנו להמנע, כי זה עלול להכשל, כי מה אם זה לא יצליח, מה אם זו טעות, מה אם יצחקו עלי, מה אם יגידו לי לא, מה אם אני אהפוך לבדיחה, מה אם יביישו אותי ברבים, וכו'.
קול זוועתי.
כתוצאה מכך, מגיע התיסכול וחוסר האונים, ולאחר מכן, הרמת ידיים, כניעות וקבלת גזר הדין, אשר מגיעה בצורה של: "זה האופי שלי." או: "ככה נולדתי." או: "זה תורשתי. זה משפחתי. זה בגנים. גם אבא/אמא שלי עם אותו אופי."
לא נעים. לא מקדם. לא תורם לאנושות. לא משפר את ההרגשה.
ובכן, החדשות הטובות הן שאפשר לשנות הכל!
אפשר להשיג הכל ולהגיע לכל מה שרוצים. התנאים הם: רצון ללמוד, אמונה שזה אפשרי לנו, והרבה נחישות.
ברגע שאנחנו מבינים שהכל אפשרי, ובוחרים באמונה הזאת, אכן הכל יהיה אפשרי.
אז מה בכל זאת מונע מכל כך הרבה אנשים לבחור בזה?
העבר!
כן. העבר. העבר כבר עבר ממזמן, אך בתת המודע נשארו שאריות ממנו. השאריות האלה באות בצורה של אוטומים כגון אלה שהוזכרו בפתיח של מאמר זה. והשאריות האלה יוצרות תחושה פיקטיבית שכביכול אנחנו לא יכולים לעשות משהו, או אנחנו לא מספיק שווים כדי לעשות משהו. אך המציאות איננה כזאת, כי כולנו יכולים, וכולנו מסוגלים.
בעברנו חווינו כישלונות, חווינו תסכולים, חווינו פחדים, חווינו חוסר אונים, חווינו בושה, חווינו אשמה ועוד תחושות לא נעימות. חלקן אפילו לא באמת קרו, אלא אנחנו פירשנו אותן ככאלה.
גם אם בחרנו בפרשנות לא אפקטיבית, עדיין הפרשנות נתקעה בתת המודע, וכל פעם שחוזרים לסיטואציה באותו סגנון, עולה הפרשנות הישנה.
אפשרויות חדשות המייצרות ביטחון עצמי
על מנת לשנות את האוטומטים הישנים, הקיימים בתת המודע, עלינו להגיד לעצמנו שמחשבה ספציפית זו אינה אפקטיבית יותר. היא שירתה אותנו בעבר, אך כיום היא רק תוקעת אותנו, ומונעת מאיתנו להתקדם. ובמקומה נבחר מחשבה/אמונה חדשה.
לדוגמא: אם פעם חשבנו שבלי תואר, אי אפשר להתקדם בחיים, היום ברור שאפשר להתקדם באופן משמעותי ללא תואר. אנשים רבים עשו מיליונים בלי תואר.
אם פעם חשבנו שאנחנו לא שווים מספיק, שאחרים שווים יותר, ולכן הקטננו את עצמנו, עכשיו נאמץ אמונה חדשה שאנחנו שווים לכולם, כי כל בני האדם שווים, ולכן נגדיל את עצמנו. וזה אומר שתמיד נקפיד על שפת גוף פתוחה, זקופה, משוחררת, שרירים רפויים, ידיים זזות יותר (ולא יד בסנטר, או בפה, או בזקן, או בשיער), עיניים פקוחות עם מבט קדימה (ולא למטה או לצדדים). נחייך הרבה, נהיה יותר אנרגטיים.
אם פעם חשבנו שאנחנו לא טיפוסים יוזמים, או חברותיים, אז דוקא נשתתף יותר בארועים, ודוקא ניזום יותר. בהתחלה זה ירגיש מעושה ומזוייף. זה ירגיש "לא אני", אך ככל שנקפיד לעשות זאת שוב, בכל פעם כזאת היכולת החברתית שלנו תשתפר.
אם פעם חשבנו שצריך להיות עשיר בשביל להצליח, הפעם נשנה אמונה זו, ונחליט שאין צורך בעושר כדי להצליח. מספיק שיש אמביציה, תחושת ייעוד, מכוונות למטרה, שפת גוף אפקטיבית, קצב מוגבר, נוכל להתגבר ולצמוח מכל אתגר.
זה המקום לומר, שאם רק תקראו את המאמר ולא תעשו לפחות צעד אחד חדש לעבר מטרתכם - שום דבר חדש וטוב לא יקרה. לכן, חובה לעשות את הצעד הראשון, כי הצעד הראשון הוא כמו כדור שלג. ברגע שהוא מתחיל להתגלגל במדרון, הוא ממשיך להתגלגל, ואפילו ללא מאמץ כלל וכלל. ותאמינו לי שכדור השלג מחייך בעודו מתגלגל...:) .
וזה מזכיר לי שכל פעם שאני אומרת לעצמי: "הפעם אני אעשה רק חלק מהכלים", אני אף פעם לא עומדת בהבטחה זו. כי כשמתחילים, אנחנו בתוך הקצב והאנרגיה המתאימה, וזה נותן לנו חשק להמשיך ולעשות עוד, מסכימים איתי?
גם אם קיים פחד מכישלון, בכל זאת תעשו!!!
גם אם קיים פחד מכישלון, בכל זאת תעשו!!!
גם אם קיים פחד מכישלון, בכל זאת תעשו!!!
מקסימום זה יצליח!
גם אם קיים פחד שאולי זה לא הדבר הנכון לעשותו, בכל זאת תעשו, כי יותר גרוע לא לעשות בכלל מאשר לעשות ולגלות שזה לא הדבר הנכון. מכיוון שכאשר אתם מגלים מהו הדבר הלא נכון, אתם כבר יכולים לדעת מהו הדבר הנכון, ואז הכל זורם והדרך פתוחה לכל כך הרבה דברים טובים ומרגשים. וזה נקרא ביטחון עצמי. הגיוני, לא?
עדנה מימון/ טריינר ב-NLP, מאסטר ב-NLP, מאסטר קאוצ', מאסטר בתרפיית קו הזמן, מאסטר בהיפנותרפיה, לטיפול ברגשות שליליים וטיפול בטראומות, חרדות, פחדים, פוביות, ושינוי בשיטת פסיכומטפוריקה לשינוי רגשי והתנהגותי. מנהלת את: מכללת אמביציות. מנחה סדנאות לניהול ושליטה בכעסים, שיפור הזוגיות, סדנאות ביטחון עצמי ומורה לNLP מטעם ממציא ה NLP.
050-7378535
בחזרה למאמרים
לתאריכי סדנאות ביטחון עצמי
image courtesy of Stuart Miles by FreeDigitalPhotos.net
בחזרה למאמרים
לתאריכי סדנאות ביטחון עצמי
image courtesy of Stuart Miles by FreeDigitalPhotos.net
