האם אתה אבא טוב?

תאר לך שאתה עובד במקצוע חשוב מאוד. המשרה שלך חשובה לך ביותר. המשכורת שווה כל מאמץ. התפקיד דורש עבודה של שעות רבות, פלוס מאמץ למצוא פתרונות לבעיות העולות מדי פעם.

האם היית מתאמץ כמיטב יכולתך על מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר?

הרשה לי לענות במקומך: כמובן שכן!

הרי לא היית רוצה לזלזל בתפקיד כל כך משמעותי, עם משכורת נאה בצידו.

מן הסתם, אם היית מזלזל בתפקידך, התוצאות היו עגומות, ואתה היית מוצא את עצמך מפוטר.

 

עד כאן בעבודה מחוץ לבית.

 

ומה לגבי עבודה בתוך הבית?

 

מניסיוני עם הרבה משפחות, מסתבר שהרבה אבות בטוחים שהם נחשבים ל"טובים", כשהמציאות מראה שהמצב אפילו אינו קרוב.

נכון, אין כלל הקובע אם אתה אבא טוב או לא. אך זה בדיוק העניין. דווקא מכיוון שאין כלל כזה, הרבה אבות מרשים לעצמם להתנהג באופן שאינו הולם את תפקידו של אב. הרי לא תידבק בהם סטיגמה של "אב לא טוב", והם גם לא יעמדו בפני פיטורין.

 

כל זה הולך להשתנות. אב לא טוב אומנם לא יעמוד בפני פיטורין, אך תידבק בו הסטיגמה: "אב לא טוב".

 

הבה נבדוק אם אתה אב (עובד) טוב:

 

המשרה: אבא

ראיון עבודה:

1. האם אתה מתעניין בילדך? הווה אומר, יושב איתו (רצוי בחדרו, או במקום נעים מחוץ לבית), משוחח איתו על מה שמעניין אותו, על מה שקשה לו, על שאיפותיו, על אהבותיו, על אכזבותיו, על קשייו, על תחביביו?

אזהרה: דעתך לא כל כך חשובה. ההקשבה שלך היא החשובה. פשוט הקשב.

2. כשאתה איתו, האם שפת גופך במאה אחוזים איתו?

3. האם הנייד שלך כבוי?

4. האם נכנסת אליו לחדר ללא עתון ביד?

5. האם הודעת לשאר חברי המשפחה שלא להעביר לך שיחות, ולא להפריע בשום אופן (כולל העולל החמוד, בן השנתיים)?

6. האם אתה נינוח ונותן תחושה שאתה רוצה להישאר?

7. האם אתה מסתכל לילדך בעיניים כשאתה מדבר אליו?

8. האם אתה אומר לו שאתה אוהב אותו?

9. האם אתה אומר לו כמה שאתה גאה בו, ושמח שאתה אבא שלו, והוא הבן שלך?

10. האם אתה חוזר על שיחה זו פעם בשבוע ?

11. האם שיחה זו היתה מתוכננת מראש (רשומה כחלק מתוכנית העבודה שלך)?

12. האם אתה מחמיא לו יותר מאשר מעיר לו? זכור: אם כבר אתה לא יכול להתאפק מלהעיר, אזי היחס צריך
להיות 1 ל- 10, היינו, הערה אחת על כל עשר מחמאות. וגם אז, על ההערה להיות בונה. היינו ממקום של לעזור, ולא כתלונה או האשמה.

 

1. האם אתה לוקח חלק פעיל בחינוך ילדיך? את הילד לא מעניין שאין לך זמן ואתה עובד קשה. הוא צריך אב הלוקח אחריות עליו. כך הוא מרגיש בטוח. זה נותן לו ביטחון עצמי.

2. האם אתה נותן תפקידים לילדיך? האם אתה בודק שהם ממלאים אותם על הצד הטוב ביותר? את הילד לא מעניין שאימו    נותנת לו תפקידים. הוא צריך שגם אביו ייתן לו תפקידים.

זכור: ילד מפנים את מה שהוא רואה וגם את מה שהוא לא רואה! לדוגמא, אם אביו לא נותן לו תפקידים, אלא רק אימו, הוא מבין שאבות אינם נותנים תפקידים ושתפקידים אינם דבר חשוב.

3. אם הוא צופה יותר מדי שעות בטלויזיה (ויודע שאביו מודע לזה, אך לא אומר לו כלום), הוא מבין שזה בסדר לצפות שעות רבות בטלויזיה.

4. אם הוא לא קורא ספרים (ויודע שאביו מודע לזה, אך לא אומר לו כלום), הוא מבין שזה בסדר לא לקרוא ספרים.

5. אם הוא התחצף לאימו, ואביו שמע, אך לא הגיב, הוא מבין שזה בסדר להתחצף לאמו.

כלל: החינוך יכול להתבצע גם אם אתה עובד שעות רבות, ובקושי רואה את ילדיך. אין יותר תירוצים!

התמודדות: כשמשהו לא מסתדר, האם אתה לוקח את העניינים לידיים ומנסה לפתור את הבעיה, או שמאשים אחרים במצב (לא משנה את מי)? להזכירך, ילדים צופים בהוריהם ומפנימים. אם הם רואים אב שלא נכנס לפניקה, ולא מתחיל להאשים ולצעוק על אחרים, אלא בתושיה מנסה להתמודד עם הבעיה, הם לומדים שכך צריך להתנהג, ולהיפך: אם תגיב בפניקה, בהאשמות ובצעקות, הם יבינו שכך צריך להתנהג.

 

זוגיות: האם יחסך אל אשתך חיובי ואוהב? זכור: זוגיות עם כבוד ואהבה (ללא האשמות) משפיעה לטובה על ילדיך. אם אתה מזלזל באישתך, ילדיך יזלזלו בה, ובעתיד יזלזלו בנשותיהם.

 

בריאות: האם אתה עוסק בספורט כלשהו? רצוי עם הילד. זה יכול להיות זמן איכות נהדר. זכור שוב: ילדים מפנימים מה שהם רואים, וגם מה שהם לא רואים.  

אם אתה מעשן, הורד לעצמך 10 נק'. הורה מעשן נותן דוגמא שלילית ביותר לילדיו. הוא בעצם משדר להם: "אני חלש. אני נכנע לדברים שליליים, אין לי עמוד שידרה". לכן, אין פלא שילדיו גדלים באותו אופן. שמעתי הרבה הורים מעשנים שאומרים " אני מסביר לילדי שהעישון הוא טעות גדולה, שאם מתחילים לעשן, יהיה קשה להפסיק. ולכן, שלא יעזו להתחיל". מלים אלו הן הבל הבלים. הרי, כפי שכבר טענתי, ילדים מפנימים את מה שהם רואים, והרבה פחות את מה שהם שומעים.

לסיכום
הכן את ילדך לחיים האמיתיים. הצטרף אליו לטיולים, קח אותו איתך למקומות  וארועים שונים. חזק את דימויו העצמי ואת ביטחונו העצמי. אפשר לו להתנסות בחוויות רבות ככל הניתן. אם יש לך כמה ילדים, תארגן גם בילויים משפחתיים וגם בילויים עם כל אחד לחוד! אפשר לילדך להיות מה שהוא רוצה להיות, ולא מה שאתה רוצה שהוא יהיה. תכבד את חבריו ואת השקפת עולמם. אל תרכל מאחורי גבם של אנשים ואל תנבל את פיך. ילדים מפנימים הכל. אל תכריח אותו לאכול את מה שהוא לא אוהב. אל תבחר עבורו חוגים או תחומי עניין. אפשר לו לעשות זאת. אל תתאכזב אם הוא נכשל במבחן. יש לכך סיבה. לרוב הסיבה רגשית.

המשך כך, גם אם הילד עבר את גיל ההתבגרות!

שלב א' = 40  נקודות (שאלה מס' 1 = 4 נק', כל השאר = 3 נק')

שלב ב' = 15  נקודות (כל שאלה: 3 נק')

שלב ג' = 20   נקודות

שלב ד' = 15  נקודות

שלב ה' = 10 נקודות

על פי הסיכום, החלט אם היית מקבל את עצמך לעבודה.

במחשבה שנייה, עדיין לא מאוחר. שפר את ביצועיך ובחן את עצמך שוב.

בהצלחה!